לתחרות זו תכננו גן זיכרון ארץ ישראלי על שטחו של מגרש אשר ישרת את הציבור גם ביום יום וגם במועדי זכרון.
מתוך החלטה כי המבנים הקשורים בהנצחה ראוי שיהיו מוצנעים ולא ראוותנים, הבינוי בחורשה תוכנן כמינימלי בשטוח ובגובהו ויתגלה מתוך השוטטות בתוך החורשה.
הדואליות של חווית הזכרון הקולקטיבי וחווית הזכרון האישית היתה קו מנחה בתכנון הגן. הגן תוכנן בגריד סדור וצפוף אשר במרכזו שטח פתוח. המרכז החשוף מהווה זכרון לעצים שאינם ומשמש כרחבת התקהלות ציבורית פתוחה.
מערך התנועה במתחם תוכנן בהתאם לאור השוטף את החללים ביום או בלילה.
ביתן הכניסה ללובי וחלל ההנצחה הינו מבנה העוטף את המתחם התת קרקעי באופן המאפשר שוטטות סביבו. הרעיון המרכזי היה להפוך את מבנה המקלט, סימבול ארץ ישראלי הנקשר לאירועי מלחמה ושכול, למבנה המשמש להנצחה. הקירות החיצונים של המקלט משמשים כקירות זכרון לציון שמות הנופלים במערכות ישראל.
הירידה למפלס התחתון באמצעות מעלית נגישה או גרם מדרגות, נעשית עם המבט כלפי הביתן הנוסף דרך עצי החורשה.
ביתן הספריה בנוי בשני מפלסים כאשר המפלס התחתון משמש לאחסון ספרים סביב חלל קריאה מרכזי המואר בתאורה טבעית. במפלס העליון חללי קריאה אישיים עם מבט כלפי החורשה וביתן ההנצחה.
הדמיות : יואב קיסוס
